ידע ומיומנויות הבוגר
שיעור מדדי הידע והמיומנויות שבהם עלה הציון הממוצע של תלמידי ישראל לעומת השנה הקודמת.
המדידה מבוססת על מרכיבי מסמך "דמות הבוגר" (תפיסת הלמידה המתחדשת), אשר הגדיר את הידע, המיומנויות והערכים המצופים מבוגרי מערכת החינוך. תחומי הידע המוגדרים במסמך נמדדים במבחנים הארציים של ראמ"ה, והמיומנויות נמדדות בסקרים. בתשפ"ד (2023/2024), בשל המלחמה, קיימה ראמ"ה מבחן מדגמי בשפת אם לכיתות ד' וסקרים מדגמיים לכיתות ה'-י"א. בתשפ"ג (2022/2023) קיימה ראמ"ה מבחנים בשפת אם לכלל תלמידי ד' וסקרים בית ספריים לכשליש מתלמידי ה'-י"א. השוואה בין מבחני השפה בתשפ"ד ובתשפ"ג, על אף ההסתייגויות המפורטות במחקר, העידה על שיפור בהישגי תלמידים דוברי עברית ויציבות בהישגי תלמידים דוברי ערבית. הסקרים שהתקיימו בתשפ"ד אפשרו השוואה של מכלול המיומנויות החברתיות, מכלול המיומנויות האישיות ומיומנות האוריינות הדיגיטלית בין השנים. בכל אלה לא חל שינוי מובהק בין השנים.
אין נתון להשוואה

ירידה בהשוואה לעבר

שיפור ביחס לעבר

עלייה בהשוואה לעבר

ירידה בהשוואה לעבר

אין שינוי ביחס לעבר
חשוב לדעת
לצורך החישוב, אספנו מידע על כלל התחומים שנמדדו בשכבות הגיל השונות. משקל מדדי הידע עמד על 50% ומשקל מדדי המיומנויות עמד על 50%. בתוכם, ניתן משקל שווה לכל מדד, כך שאם נבדקו ב-2024 ארבעה מדדי מיומנות, יקבל כל אחד מהם משקל של 12.5%. ככל שתחום מסוים נבדק בקרב מספר שכבות גיל או קבוצות אוכלוסיה, באופן שלא מאפשר להשוות ביניהם, ניתן לכל נתון משקל יחסי בהתאם לגודל הקבוצה שנבחנה לצורך חישוב הנורמות, כך שדוברי הערבית או תלמידי היסודי יקבלו משקל יחסי לחלקם בקרב כלל התלמידים. לאחר הגדרת המשקולות, סכמנו את סך התחומים שבהם העלייה של נתוני 2024 בהם חלה עליה. על מנת לשפר את איכות הסקרים נעשו שינויים בשאלות המרכיבות את התחומים בין תשפ"ג לתשפ"ד. כדי לאפשר השוואה בין תוצאות הסקרים, בשתי השנים, הנתונים ההשוואתיים בין תשפ"ד לתשפ"ג חושבו מחדש בהתבסס על ההיגדים המשותפים בלבד. נוסף לכך המבחנים בשפת אם קוצרו בין תשפ"ג לתשפ"ד, ובתי ספר המגזר החרדי שהשתתפו במבחן, שבעבר חושב עבורם ציון כקבוצה נפרדת, נכללו בתשפ"ד תחת "דוברי עברית". כדי לקבוע מגמת שינוי בהישגים בין השנים נעשה חישוב רטרואקטיבי של תוצאות המבחנים ולייצר אחידות בין תשפ"ב, תשפ"ג ותשפ"ד.