הנתון נקבע על פי סקר התלמידים שנערך בשנת תשפ"ד, ובו נשאלו התלמידים שאלות על חווית הלמידה שלהם. הנתון הסופי הוא ממוצע שיעורי ההסכמה של התלמידים לשאלות השונות. כחלק מהמאמץ לשפר את איכות הסקר, נעשו שינויים בשאלות הבודקות את התחום בין תשפ"ג לבין תשפ"ד. לכן, בעוד המדד בתשפ"ד חושב על סמך כלל ההיגדים שנשאלו בשנה זו (אשר הממוצע שלהם עמד על 62%), מגמת השינוי בתשפ"ד ביחס לתשפ"ג חושבה בהתבסס על ההיגדים המשותפים בין השנים בלבד ("המורים מעודדים אותנו להביע את דעתנו גם אם היא שונה ממה שאחרים חושבים או ממה שלמדנו"; "התלמידים פעילים במהלך הלמידה. לדוגמה: שואלים שאלות, מציגים עבודה לפני הכיתה, מביעים את דעותיהם או מעלים רעיונות"; "המורים מקשרים את החומר הנלמד לנושאים נוספים, למשל למקצועות אחרים, לאירועים בחדשות, לחיי היום-יום וכו'"). בכל הקשור לחישוב המגמה, בשנת תשפ"ג ממוצע ההיגדים המשותפים עמד על 67% ובתשפ"ד על 66%. פער זה נמוך מהנדרש לצורך הגדרת שינוי מובהק בנתון.