תמונת מצב בית ספרית (תשפ"ג)

גוונים מ"מ (ז-ח)

-

קרית ארבע

תעודת זהות

מה הוא המגזר המאפיין את רוב תלמידי בית הספר?

מגזר

יהודי

מה הוא מערך הפיקוח החינוכי של בית הספר?  בבתי ספר דוברי עברית הפיקוח נקבע על פי הזרם הדתי אליו משתייך המוסד

פיקוח

ממלכתי

מה היא העירייה או המועצה האזורית שבית הספר משויך אליה?

רשות

קרית ארבע

המחוז הוא יחידת הדיווח המנהלית במשרד החינוך שתחת פיקוחה הפדגוגי נמצאה בית הספר. לרוב זהו המחוז הגיאוגרפי שבית הספר משויך אליו

מחוז

ירושלים

ותק נקבע על פי מספר שנות קיום בית הספר מייסודו. הוותק מסווג למספר רמות (10-0 צעיר ; 25-11 בינוני; 50-26 ותיק; 51 ומעלה ותיק מאוד)

ותק

ותיק

שדה השפה מקבץ את שדה המגזר לדוברי עברית ודוברי ערבית

שפה

עברית

נקודת הפתיחה

הרקע החברתי-כלכלי של בית הספר מבוסס על חישוב הרקע החברתי-כלכלי של תלמידיו. החלוקה של בתי הספר לשלוש קבוצות רקע חברתי-כלכלי (נמוך, בינוני, גבוה) נקבעת לפי ממוצע מדד הטיפוח הבית ספרי (מדד שטראוס).

רקע חברתי-כלכלי

גבוה
נמוך
מצב התשתיות נקבע על בסיס דיווחי תלמידים ומורים ומלמד באיזו מידה התשתיות ותנאי השהייה בבית הספר תקינים ומספקים. לפירוט התחומים הנבדקים ניתן לצפות מטה בנתוני ממד מצב התשתיות. סיווג בית הספר נקבע ביחס לבתי הספר הדומים לו.

מצב התשתיות

גבוה
נמוך
כמה תלמידים לומדים בבית הספר? (300-0 קטן; 600-301 בינוני; 900-601 גדול; 901 ומעלה גדול מאוד)

ממוצע תלמידים בכיתה

גבוה
נמוך
ממוצע התלמידים בכיתה:

מה ממוצע התלמידים בכיתה רגילה, ללא כיתות חינוך מיוחד? סיווג למספר רמות על פי גודל (25-1 נמוך; 30-26 בינוני; 31 ומעלה גבוה)

גודל בית הספר

גדול מאוד
קטן

מה עשינו?

ענבל גונן

מנהלת

בתחום האקלים החינוכי, המשכנו בקיום פעילות חברתית ענפה בדגש על שילוב קהילת ביה"ס, בקידום שיח חיובי בין הילדים ודרכי התמודדות מול סכסוכים. הפעלנו תוכנית לשיחות אישיות בין כלל הצוות לכלל התלמידים. השתלמנו לאורך השנה בתוכנית הסמכות החדשה כדי להפחית עד כמה שניתן אירועי משמעת. במקביל הידקנו את הקשר ואת העברת המידע בין מורי הכיתה והמחנכת כדי ליצור רציפות בטיפול. בתחום המיומנויות הרגשיות-חברתיות, המשכנו בפרוייקטים לאורך השנה של העצמת התלמידים, כגון מועצת תלמידים, התנדבות בקהילה, הפסקות משותפות למס' שכבות גיל (במיוחד לאור כמות התלמידים הקטנה שלנו). החלטנו לגבש קבוצות רב גילאיות ולהפעילן במפגשים לימודיים וחברתיים. במקביל שמנו דגש על שיח רגשי בכיתות והעברת שיעורים בהתאם לתוכנית ה-SEL. בתחום הסביבה הפדגוגית, המשכנו בלמידה מותאמת לכל תלמיד, יצרנו שת"פ בין המורים להפקת ימי שיא במקצועות שונים. בכוונתנו להמשיך בפיתוח הצוות לעבודה דיפרנציאלית ופיתוח לומד עצמאי.

סיכום מגמות מרכזיות

לפי דיווחי התלמידים, באילו תחומים נרשם שינוי בולט לטובה לאורך השנים?

טיפוח מעורבות חברתית

עלייה במעורבות תלמידים בעשייה בבית הספר ובקהילה

יחסי מורים-תלמידים

עלייה בדיווחי התלמידים על יחסי קרבה ואכפתיות עם מוריהם

לפי דיווחי התלמידים, באילו תחומים נרשם שינוי בולט לרעה לאורך השנים?

אורח חיים בריא

ירידה במאמצי בית הספר לעידוד אורח חיים בריא

חוסן נפשי

ירידה בחוסן הנפשי של התלמידים

מיומנויות לומד עצמאי

ירידה בתפיסת התלמידים את עצמם כלומדים עצמאיים

נתוני הממדים והתחומים של בתי ספר מובאים בהשוואה לבתי הספר הדומים להם. בממד שפת האם, המבוסס על מבחנים, מדובר בשפה (עברית/ערבית) וברקע חברתי-כלכלי (גבוה/בינוני/נמוך). בממדים אחרים, המבוססים על סקרים, קבוצת הדומים מבוססת על קבוצת הדומים מבוססת על שפה (עברית/ערבית) ושלב חינוך (יסודי/חט"ב/חט"ע).

למה חסר מידע?

המבחנים בשפת-אם נערכו בתשפ"ג בכלל בתי הספר, אך בסקרים השתתפו כשליש מבתי הספר. נראה שבית הספר השתתף בשנת תשפ"ג במבחני השפה, אך לא לקח חלק בסקרי התלמידים והמורים או לא הגיע לסף ההשבה הנדרש לדיווח. מכאן, שאין לנו נתונים ביחס לרמת המיומנויות, מצב האקלים ומרחבי העשייה בו. כאשר יידגם בית הספר לסקרים או יבחר להשתתף בהם מיוזמתו, יתווספו לכאן הנתונים. בממד שפת האם מופיעים הישגי בית הספר ביחס לקבוצת הדומים שלו, שנקבעה בהתאם לשפת הלימוד ורקע חברתי-כלכלי.

רוצה לדעת עוד?

ריכזנו לך את כל תוצאות ההערכה החיצונית שביצענו בתשפ"ג במקום אחד, כדי לאפשר גם לך לצלול לתוך הנתונים ולהפיק מהם מסקנות.